בספר זה יוכל הקורא ללמוד איך בקיץ אחד פרחה לפתע רינה אוסטר והרוותה את כל ירושלים אירוטיוּת עזה – וכך אירע שהושחתו פניו של אבינועם רבינא, בעלה של עוזרת-הבית של משפ' דנקנר; אדון פָּרָחוֹדְניק הטיל חבילה שלמה של מרציפנים על ריצפת חנותו וצעק לעבר אשת שותפו ובן-דודו: "אני אוהב אותך, גיטה!"; המורה הזקן למתמטיקה שורר בבאס חרישי למרגלות הבית ברח' נרקיס; ואילו הנער דנקנר ספג סטירת-לחי מחוקר-הקבלה הפרופסור גרשום שלום.

כאן יסופר איך ניסה הנשיא בן-צבי לגרוב בסתר את גרביו של סבו של דנקנר, שהושלכו אליו מן המרפסת של בית המשפחה הסמוך לבניין הכנסת הישן. יתגלה מדוע באמת הסתיימה ועידת-השלום במדריד באקורד מלנכולי. יובהר מה פשר שמלת המשי הלבנה שנראתה באיטליה, שהודפס עליה המשך מעמ' 6 של הידיעה בעיתון על פסק-הדין במשפט אייכמן, ועוד ועוד. אפילו יתברר שחנה'לה המפורסמת, שלכלכה את שמלת השבת שלה כשסחבה שק-פחם על הגב, בעצם המיטה אסון על העולם.

לדנקנר כישרון נדיר לחולל עלילות מפתיעות ומוזרות, עם פואנטה מעבר לפואנטה, ועין מצוינת לחשוף את הקוריוז בפרטים של מה-בכך, ומצד שני, את היומיומי, הטבעי והמובן-מאליו במצבים המוזרים ביותר.

התענוג של הקורא בקריאת הסיפורים הללו – שיש בהם שפע הומור, גרוטסקה, מתח והפתעות – אינו דבר שאפשר לזלזל בו; אבל בקריאה מצטברת מתגלה הספר כיותר מזה. אצל דנקנר הקיום האנושי הוא מאמץ מתמיד לעבות את חוטיו של איזה סיפור.