סיפורם המרתק של לויה ובני-דורה הוא סיפורה של חברה שיצרה לעצמה מעטה דק של חגים וטקסים וגינונים מעמדיים – חברתיים והתחברה היישר לעברה הארכיאולוגי-ובכך דימתה לעצמה שסגרה את החשבון עם עברה הקרוב יותר, זה שאותו חווה דור ההורים באירופה.
אבל עבר זה שנדחס במרתפים ובמחילות מבעבע, מתפרץ ומאיים להחריב את הבית על יושביו.
לפנינו רומן ההולך בגדולות.
זהו פסיפס חיוני, תוסס ועוקצני של החברה הישראלית בעשור האחרון, ובה בעת מסע אל אזורי טאבו פרטיים וקולקטיביים, המעוצב בתנופה, בתעוזה ובעוצמה רגשית ואינטלקטואלית.
איכותו הנדירה של הרומן החדש של אביגור – רותם – שספרה הקודם מוצרט לא היה יהודי-זכה לשבחים מופלגים, תורגם ללשונות אחרות והיה לרב – מכר – משתקפת בסגנונו.
חמסין וציפורים משוגעות הוא רומן שאינו מתמסר בקלות, אך בהמשך סוחף וכובש – מזמין אותנו לחזור ולצלול למעמקיו.