הספר הזה הוא רב מכר בעיקר מסיבה אחת חשובה: האמירה שמלווה אותו לכל אורכו, גם אם אינה נאמרת מפורשות למרבה המזל, היא שגם בחיים שיש בהם המון ייסורים וסבל, יש אושר. זאת אמירה שהחברה הישראלית משתוקקת לשמוע אותה, והיא מושמעת חדשים לבקרים בגרסאות שונות בשיחות היומיום של הישראלים, שאיכשהו, למרות הכל, מקדשים את החיים ואת החיוניות. יש מעט סופרים שמסוגלים להגיש מנה כזאת באמצעים עלילתיים וללא הטפות מוסר ומגן עושה זאת יפה.
מירה מגן (נולדה ב-1950) סופרת ישראלית, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2005.
נולדה בכפר סבא להורים יוצאי הקיבוץ הדתי. שירתה בנח"ל בקיבוץ טירת צבי, שם הכירה את בעלה שייקה מגן.
את ספריה החלה לכתוב כאשר עבדה כאחות בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים.
כתיבתה מתאפיינת בפיוטיות נוגה ומרבה לתאר את המצוקה שבחיים מצדדים שונים. הידע המקצועי שלה משתקף בספריה השונים כמו "בשוכבי ובקומי אישה" ו"פרפרים בגשם". הרקע הדתי שלה בא לידי ביטוי בספריה: "כפתורים רכוסים היטב", שעליו זכתה בשנת 1988 בפרס קרן אולשוונג, ו"אל תכה בקיר". אחדים מספריה תורגמו לגרמנית.
What others are saying
There are no contributions yet.