בגיל שמונה-עשרה, עם הירצחו של יוליוס קיסר, יורש גאיוס אוקטביוס – עלם חולני ואוהב ספר – אימפריה מדממת הלכודה במלתעות הפילוג. מוקף ביריבים צמאי שררה, הוא נאלץ לנווט במים העכורים של הפוליטיקה הרומית כדי להפוך לקיסר הראשון, אוגוסטוס – “הנשגב” – המוביל את רומא לעידן חסר תקדים של שלום, שגשוג ואחווה.

הרומן האחרון של הסופר האמריקאי ג’ון ויליאמס הוא סיפור חייו של האיקון ההיסטורי ושל האדם הפרטי, המסופר מבחוץ ומבפנים.
הוא בונה את דמותו המורכבת של אוגוסטוס משלל נקודות מבט ולאורך שנים, ורק אז הוא חושף את נפשו, נפש של שליט אדיר המתבונן במבט מפוכח ביצירה שהיא חייו ומתוודע למשקלם של המחירים האישיים שנאלץ לשלם מהרגע שבו החליט כי יעמוד בראשה. זהו סיפורו של מנהיג הניצב בנקודה מרתקת בתוך משוואה סבוכה של ניגודים: אהבה וכוח, חיי המעשה וחיי הנפש, הפרטי והציבורי, רווח והפסד. אולם בראש ובראשונה זהו סיפורו של אדם הכבול למגבלותיו האנושיות. אוגוסטוס כתוב בסגנונו המאופק והמדויק של ויליאמס, המצליח לזקק מבט משמעותי על המסתורין הנפלא המתקרא חיים.

ג’ון ויליאמס (1994-1922) חיבר שלושה רומנים. ספרו סטונר (1965) זכה באחרונה לעדנה מאוחרת כשתורגם לשפות רבות והיה לרב-מכר בישראל, בצרפת ובהולנד. הרומן אוגוסטוס ראה אור בארצות הברית בשנת 1972 ובשנת 1973 זכה שם ב-National Book Award.

 ביקורת ספר: אוגוסטוס / ג'ון ויליאמס