אהבות ובגידות

אַהֲבָתִי וְחֶמְדָּתִי עֲלֵי לִבִּי, נָאָה הִיא בֵּין כַּסְתוֹת תַּחֲרָה בָּאַפִּרְיוֹן
הַחֵן וְהָעֶצֶב שֻׁלְּבוּ בָּהּ וְלָמָּה זֶה לְבָבָהּ כַּשִּׁרְיוֹן?
בְּרֶטֶט אָחוּשׁ צַעֲרָהּ וּכְאֵבָהּ, וּבְיָדִי לָהּ סְמוֹכָה מְבָרֶכֶת אֵל עֶלְיוֹן
הַיְּדִידוּת וְהַחֹם, הַכִּסּוּפִים וִהַטֹהַר עַל חָזִי כְּתִלְיוֹן
לְכָל בַּר-בֵּי-רַב, שֶׁתֵּדְעוּ! לְבָבֵינוּ נִקְשְׁרוּ כְּיוֹנָה וּכְיוֹן
מֵהָאוֹר שֶׁבָּאֲפֵלָה פֶּתַע בִּי נִנְעַץ פִּגְיוֹן
יָמִים נֶעֱלָמִים וְנֶאֱלָמִים, שְׁמוּרִים הֵם בְּנִשְׁמָתִי וּכְמוּסִים בִּי בְּחֶבְיוֹן
קוֹל קוֹרֵא בְּתוֹכִי: "חוּש, אוּץ אֵלֶיהָ כְּפָרָשׁ מֵחֲטִיבַת הַלִּגְיוֹן"
יָמִים יַזְהִירוּ וְיַאֲפִילוּ, אַךְ דָּמִי שֶׁבְּנִימַי יִסְעַר כְּסַמְבַּטְיוֹן