דודי שמחה

השיר דודי שמחה אוהב חיות

חַיּוֹת!
זֶה מַה שֶּׁדּוֹדִי שִׂמְחָה הֲכִי אוֹהֵב מְאֹד!
וּבְעֶצֶם, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד
שֶׁגַּם אוֹתִי הִדְבִּיק
בַּ"מַּחֲלָה" הַזֹּאת!

יוֹם אֶחָד נִכְנַס דּוֹדִי וּבְיָדָיו
אַקְוַרְיוּם שֶׁל זְכוּכִית עִם שְׁנֵי דְגֵי זָהָב.
"זֶה בִּשְׁבִילְךָ!"
אוֹמֵר דּוֹדִי שִׂמְחָה וּמְחַיֵּךְ.
"אֵיךְ בְּדָגִים הַלָּלוּ אֲטַפֵּל?" אֲנִי שׁוֹאֵל.
"פָּשׁוּט מְאֹד, אֶת הָאַבְקָה הַזֹּאת
אַתָּה נוֹתֵן, בְּלִי בְּעָיוֹת!"
אִמָּא מְחַיֶּכֶת, קְצָת נְבוֹכָה,
זֶהוּ דוֹדֵנוּ, הַדּוֹד שִׁמְחָה.
וַאֲנִי כַּמוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט
לְטַפֵּל בְּדָגִים זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט.
וּבִכְלָל, בְּלִי חַיּוֹת
לֹא חוֹלְפִים עֲדַיִן שְׁלֹשָה יָמִים
וְשִׂמְחָה מוֹפִיעַ עִם עַכְבְּרוֹנִים לְבָנִים,
אַרְבָּעָה עַכְבְּרוֹנִים זֶה כְּבָר מַשֶּׁהוּ!
"הַטִּפּוּל" אוֹמֵר שִׂמְחָה, "עִנְיָן פָּשׁוּט!"
דּוֹדִי וַאֲנִי אֶת הַכְּלוּב מַנִּיחִים מִתַּחַת הַמִּטָּה וּמְחַיְּכִים.
אִמָּא שׁוֹלַחַת מַבָּט שֶׁל חִבָּה
וְחֶרֶשׁ לוֹחֶשֶׁת: תּוֹדָה רַבָּה.
אֲנִי, עַד הַגַּג, בְּחַיַי, מַבְּסוּט –
עַכְבְּרוֹנִים לְבָנִים זֶה פָּשׁוּט- פָּשׁוּט – נִפְלָא!
אָכֵן, נִדְבַּקְתִּי בְּ"מַחֲלָה!"
בֶּאֱמֶת, בְּלִי חַיּוֹת
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת?
עוֹבְרִים אַרְבָּעָה יָמִים, וְאָז –
הִנֵּה שִׂמְחָה בַּפֶּתַח, וּבְיָדוֹ אַרְגָּז
מִתּוֹכוֹ מֵצִיץ אֶפְרוֹחַ-אַוָּז –הורד
"יְצוּר נָאֶה, לֹא יְסֻלָּא בַּפָּז!"
מְחַיֵּך דּוֹדִי וּמוֹשִׁיטוֹ כְּנֶגְדִּי.
אֲבָל אִמָּא הַפַּעַם, נִדְמֶה לִי, מִשׁוּם מָה,
שִׂמְחָתָהּ, כָּכָה-כָּכָה, אֵינָהּ שְׁלֵמָה.
אַךְ אֲנִי, כַּמּוּבָן, מַבְּסוּט עַד הַגַּג!
אֶפְרוֹחַ-אַוָּז – זֶה מַמָּשׁ חַג!
וּבִכְלָל, בְּלִי חַיּוֹת
אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת?!
שָׁבוּעַ יָמִים כִּמְעַט עוֹבֵר
הִנֵּה שִׂמְחָה דוֹדֵנוּ אֵלֵינוּ חוֹזֵר
עֵינָיו נוֹצְצוֹת בְּחִיּוּךְ מְסֻיָּם,
בְּחֵיקוֹ מִתְפַּנֵּק חֲתַלְתּוּל סִיאַם.
חֲתַלְתּוּל סִיאַם עִם עֵינַיִם תְּכֻלּוֹת
"רְאִיתֶם בַּחַיִּים מַתָּנָה שֶׁכָּזֹאת?!"
אִמָּא מִסְתַּכֶּלֶת. לֹא אוֹמֶרֶת דָּבָר.
אַךְ שִׂמְחָה מְחַיֵּך ; "זֶה שׁוּם דָּבָר!"
ואֲנִי, כַּמוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט,
חֲתַלְתּוּל סִיאַם זֶה כְּלָל לֹא פָּשׁוּט!
בֶּאֱמֶת בְּלִי חַיּוֹת
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת?!

אוּלָם שִׂמְחָה דּוֹדִי, (סִמְכוּ עָלָיו!)
בַּבִּקוּר הַבָּא כְּבָר מֵבִיא לִי כְּלַבְלָב.
כְּלַבְלָב מָתוֹק, זָרִיז, שׁוֹבָב!
מַרְטִיב כָּל רֶגָע וְנוֹבֵחַ: "הַב-הָב!"
מִסְתַּכֶּלֶת אִמָּא בַּכְּלַבְלָב הַנִּלְבָּב
אַךְ בִּמְקוֹם לִשְׂחֹק – מְעַקֶּמֶת אֶת הָאַף.
דּוֹדִי מִתְלוֹצֵץ, וּמְפַיְּסָהּ (כִּמְעָט):
"כֶּלֶב הוּא יְצוּר מְמֻשְׁמָע וְנֶחְמָד!"
וַאֲנִי, כַּרָגִיל, עַד הַגַּג מַבְּסוּט,
כְּלַבְלָב בַּבַּיִת זֶה כְּבָר לֹא פָּשׁוּט!
וּבִכְלָל, בְּלִי חַיּוֹת
מִי יָכוֹל לִחְיוֹת?!
אָכֵן דּוֹד שֶׁכָּזֶה, בֶּאֱמֶת זֶה מַזָּל!
לא רַק בִּגְלַל הַחַיּוֹת – בִּכְלָל!
אִי! אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת שָׂמֵחַ מְאֹד!
אַקְוַרְיוּם שֶׁל זְכוּכִית עַל חַלּוֹן נִצָּב
וּבוֹ מְרַקְּדִים שְׁנֵי דָגִים שֶׁל זָהָב.
מִתַּחַת לַמִּטָּה – עַכְבְּרוֹנִים לְבָנִים
מְצַיְּצִים בְּאַרְבָּעָה קוֹלוֹת קְטַנִּים.
וְאֶפְרוֹחַ-אַוָּז מִמֶּנִי לא זָז
(עַל-כֵּן הֶחָתוּל הַסִּיאַמִי נִרְגָּז!)
וּבְקוֹל שׁוֹבָב נוֹבֵח "הַב-הָב“
וּמִדֵּי-רֶגַע-וָחֵצִי מַרְטִיב הַכְּלַבְלָב.
וַאֲנִי, יַחַד עִם כָּל הַחַיּוֹת
בְּחַיַי,כָּל-כָּךְ שְׂמֵחִים לִחְיוֹת!
אוּלָם אִמִּי קְצָת נֶאֱנַחַת,
דּוּמָם לוחֶשֶׁת הִיא וְשָׂחָה:
"שִׂמְחָה, שִׂמְחָה, דּוֹדִי מִדוֹד,הורד (1)
רַק שֶׁלֹּא תָּבִיא לָנוּ עוֹד!"
אָז אֲנִי לְעַצְמִי אוֹמֵר: "אִם כָּכָה –
יוֹתֵר חַיּוֹת כְּבָר לא אֶקָּחָה!"
וּכְשֶׁדּוֹדִי שׁוּב חוֹזֵר וּמֵבִיא עִמוֹ סְיָח.
"דַּי!" אֲנִי אוֹמֵר "אֵין מָקוֹם יוֹתֵר
"אִם כָּך",
לְרֶגַע דּוֹדִי מְהַרְהֵר, אִם אֵין בַּבַּיִת – "אָז בֶּחָצֵר!"
אִמִּי מַגְבִּיהָה עֵינֶיהָ בְּשֶׁקֶט:
"בֶּחָצֵר – לָמָּה לא?!" אִמִּי שׂוֹחֶקֶת.
וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט
סְיָח בֶּחָצֵר זֶה כָּל-כָּך פָּשׁוּט!
עִם הַרְבֵּה חַיּוֹת
זֶה נִפְלָא לִחְיוֹת!
מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לִי כָּזֶה-מִן-דּוֹד!

וְעַכְשָׁיו אֲנִי סַקְרָן, כְּבָר סַקְרָן מְאֹד
מַה יָבִיא לִי דּוֹדִי, מַה יָבִיא לִי עוֹד