נולדתי באיראן ב 1973, ואילולא המהפכה של שנת 1979 לא הייתי עולה לישראל עם משפחתי.
כמו כל מהגרת המגיעה לארץ זרה, הרצון הראשוני הוא למחוק ולהתכחש למוצא ולשורשים ואולי אף להתבייש בהם, אך ככל שחלף הזמן וגדלתי באופן טבעי עם התרבות הקסומה, המוסיקה, השפה והאוכל העשירים והייחודיים של איראן, נשאתי בגאון את הזהות הפרסית שלי.
לאחר שכתבתי את ספרי הראשון "הדיבר החמישי" שמתאר את קורותיה של משפחה ישראלית ורק בכמה משפטים הזכרתי את איראן, הרגשתי שלדבר על איראן זה ספר שלם…
לא התחלתי בכתיבה מאולצת, טיוטות שכתבתי הרגשתי שאינני שלמה איתן בעיקר כי ההשראה לא ממש היתה שם, ולצערי היה לי גם קשה לקרוא יצירות אחרות על איראן שנגועות בסטראוטיפים, ומראות זווית אחת לא ממש מייצגת.
עם הזמן הגיעו הסיפורים מעצמם – סיפורים והשקפות שהצליחו להפתיע אף אותי ולחדש לי…
גיליתי אין סוף פרטים ייחודיים ומרתקים על איראן מולדתי, שחשבתי שאני כבר מכירה…
כך נכתב הספר כמעט בנשימה אחת. היה חשוב לי גם לתאר את ההיסטוריה והאקטואליה של איראן ולחקור אותה בעצמי, וגם שם גיליתי עולם סוער, דרמטי ומפתיע שנשמע כעלילה אגדתית.
אני שמחה לספר על איראן שלי, שהשתדלתי לסקר מכל הזוויות האפשריות ולהציג ללא ספק את אחת המדינות המיוחדות, המרתקות והמפתיעות בעולם!!
