שאה מוחמד ראיס, שעל משפחתו ביססה העיתונאית הנורווגית את הספר המצליח "מוכר הספרים מקאבול", כתב ספר בתגובה והוא תובע כעת את המחברת על שניצלה את הכנסת האורחים שלו והרסה את משפחתו
מוכר הספרים המפורסם מקאבול, שחיי משפחתו תועדו על ידי העיתונאית הנורווגית אסנה סיירסטאד פרסם תגובה לספר המצליח ובה האשים את המחברת בכתיבת שקרים וניצול לרעה של הכנסת האורחים והידידות שלו. שאה מוחמד ראיס אירח את העיתונאית בביתו הצפוף בן ארבעת החדרים בפברואר 2002, זמן קצר לאחר שהפלישה האמריקאית לאפגניסטאן הפילה את משטר הטאליבן.
ראיס טוען ש"מוכר הספרים מקאבול", רב המכר של סיירסטאד שבו היא מתייחסת לאפגני בשם הבדוי "סולטאן חאן" על מנת להגן עליו, מלא בהמצאות היסטוריות. גיבור הספר מתכנן לתבוע את סיירסטאד בנורווגיה. "כשקראתי את הספר נכנסתי להלם", אמר מוכר הספרים בן ה-53 בראיון שנערך עימו בחנותו שבמרכז קאבול. "גיליתי שהיא היתה לא ישרה, שיקרה הרבה וניצלה לרעה את הכנסת האורחים ואת גילויי הידידות שלי".
לפני שעברה לגור בבית, סיפרה סיירסטאד למשפחה כי היא מתכוונת לכתוב ספר המבוסס על הדברים שהיא תחווה בביתם. ראיס טוען שהיא התנהגה בצורה אופורטוניסטית והפרה את אמונם לאחר שחשפה בספרה דברים שנאמרו לה בסוד.
העיתונאית חולקת על דבריו: "לא כתבתי את הספר בסתר, בזמן שהאזנתי לשיחות פרטיות, בתור אורחת בבית. הייתי שם כעיתונאית – עם המחברת שלי, המחשב שלי והטלפון הלווייני שלי", מסרה סיירסטאד בת ה-37 לאיי.פי בתגובה להאשמותיו של ראיס. "ערכתי ראיונות רשמיים עם כל אחד מדיירי הבית. ראיס עצמו תירגם רבים מהראיונות, וסיפר לי את סיפורו האישי", הוסיפה.
"היא הרסה לי את המשפחה"
"מוכר הספרים מקאבול", המספק מבט אישי אל חיי משפחתו של ראיס, היה להיט ענק בנורווגיה ובכל העולם. הוא מספר מצד אחד על הבעיות והנסיונות של האפגני לשמור את חנות הספרים שלו פתוחה תחת משטר הטאליבן, ומנגד מציג אותו כרודן בביתו. למרות שסיירסטאד העניקה למוכר שם בדוי, מרבית תושבי קאבול המשכילים יכולים היו לזהות אותו מאחר שחנות הספרים שלו היא אחת המפורסמות בעיר.
סיירסטאד מספרת כי ראיס שלח את אשתו לגור בפקיסטאן, לאחר שלקח נערה בת 16 לאישה שנייה. היא גם כותבת על בעל חנות ספרים אחר האונס נערת רחוב, ועל נערה הסופגת מכות קשות ממשפחתה לאחר שהעזה לנסוע עם נער אחר במונית.
בתגובה ל"מוכר הספרים מקאבול" כתב גם ראיס ספר משלו. הספר נכתב במקור באנגלית קלוקלת ופרסית ופורסם בשנה שעברה גם בנורווגית ופורטוגזית. מוכר הספרים מתכנן ליצור קשר עם מול"ים אירופאים על מנת להדפיס את הספר במדינות נוספות. בספרו מגיעים שני טרולים שעירים לביתו על מנת לשמוע את גרסתו לסיפור. הוא מתוודה בפניהם שלא באמת רצה לארח את סיירסטאד בביתו שהיה עמוס ב-20 בני אדם, אך לא יכול היה לסרב לה.
"היה כמעט בלתי אפשרי עבורי לארח אנשים באותה תקופה, אבל לפי חוקי האירוח בתרבות האפגנית כל אורח הוא ידידו של אלוהים. לכן קשה מאוד לומר לא", אמר ראיס. "סיירסטאד הפכה בעיות אישיות של המשפחה שלי לנחלת הכלל. הייתי מספיק טיפש בכדי לבזבז עליה את זמני היקר", הוסיף.
הוא מתלונן על כך שהעיתונאית הנורווגית כתבה כי הוא מנע חינוך מבני משפחתו, בעוד משפחתו, לדבריו, היא אחת המשכילות ביותר באפגניסטן. על הטענות בספר לפיהם הבת "לילה" הועבדה בפרך, אומר ראיס כי "אף משפחה לא הייתה רודה בבחורה צעירה כמו לילה. בכל פעם שהיא הכינה תה או הביאה מים, היא עשתה זאת מתוך אהבה לבני משפחתה", כתב ראיס.
"היא הרסה את משפחתי", אמר ראיס, הטוען כי שתי נשותיו וכמה מילדיו גרים כעת בנורווגיה וקנדה – בין היתר בגלל ספרה של סיירסטאד. "רבים מהסיפורים המופיעים בספר אינם מקובלים בחברה שלנו. אנשים רבים מאשימים אותי".
מעל לכל, מקווה ראיס להתנצלותה של סיירסטאד על כך "שגרמה עוול למשפחה תמימה". הנורווגית, שקראה את ספרו, אמרה כי זה טוב שהוא הביע את דעותיו ועמדותיו. "אני כתבתי את ספרי, הוא כתב את שלו, וזה בסדר – הקורא יכול לשפוט".
פורסם בידיעות אחרונות
