הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: הסיפור שמסתתר מאחורי מילים בעברית

אליעזר בן יהודה מחבר מילון עברי

שפה ותודעה מקיימות יחסי גומלין שטרם פוענחו על ידינו. ההשפעה ההדדית ביניהן
מסקרנת אותנו לצאת ולחקור את שורשי התודעה, ולצד זה- גם את שורשי השפה.
ד"ר רוביק רוזנטל הינו מומחה לשון מהבולטים בחקר העברית, אשר מתחקה אחר מקורן ומשמעותן של מילים ומביא את סיפוריהן .

דיון סוער מתחולל בעולם הרוח בשאלה מה קודם למה – האם המציאות מעצבת את השפה, או שהשפה עצמה יכולה לברוא מציאות.
כנראה שאין תשובה מכרעת בנושא – ואפשר פשוט להניח שמתקיימים יחסי גומלין והשפעה הדדית בין השפה והמציאות.
עצם העיסוק בקשר מצביע על חשיבותן של מילים ועל הכוח הרב שיש להן. השפה היא הביטוי למחשבה ולתודעה שלנו.
נסו לחשוב בצורה מופשטת ללא מילים ותגלו שהמשימה כמעט בלתי אפשרית. בני האדם מייצגים כל פרט בתודעה שלהם באמצעות מילים, ויש תיאוריות שתולות את שגשוג האדם בפיתוח שפה מורכבת.

דבר

דבר היא אחת המילים החשובות בעברית. היא חשובה לא רק מפני שאנו מרבים להשתמש בה, אלא בעיקר מפני שיש לה שתי משמעויות שונות, שהקשר ביניהן מעניין מאוד. המשמעות הראשונה של 'דבר' היא משהו שאנחנו אומרים. מכאן גם הפועל 'לדבר', והמילה דיבור. על הלוחות של משה נכתבו עשרת הדיברות, ובניסוח אחר, עשרת הדברים, כלומר, עשרה הכללים החשובים של המוסר היהודי. המשמעות של משהו שנאמר היא כנראה המשמעות הקדומה יותר של המילה דבר. בתנ"ך יש פסוקים רבים שבהם דבר פירושה משהו שאומרים. למשל, אדונייה בן חגית בא אל בת שבע כדי לשכנע אותה שהוא יהיה מלך ישראל. וכך כתוב: "וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלָיִךְ וַתֹּאמֶר דַּבֵּר" (מלכים א ב 14).

המשמעות השנייה והחשובה לא פחות של 'דבר' היא חֵפֶץ או עניין, משהו בעולם. שבר היא המילה הכי נפוצה והכי כללית שנועדה לתאר מה יש בעולם שלנו. למשל, בספר בראשית נכתב: "וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה" (כד 66).

הקשר הזה בין מה שאומרים למה שיש בעולם או למה שעושים איננו מקרי. אנחנו מבינים מכאן שאי אפשר להפריד בין השפה שאנו מדברים בה לבין העולם שעליו אנו מדברים. אם אין לנו שמות, מילים ואיננו יכולים לתאר את המציאות, המציאות בעצם אינה קיימת בשבילנו. הקשר הזה מתאים גם לסיפור בריאת העולם. בסיפור הזה, המופיע בתחילת ספר בראשית, העולם של הדברים, הטבע, בעלי החיים והאנשים, נוצרו על ידי דיבור, על ידי אמירה.

הגשמה

מה זו הגשמה? לכולנו יש רעיונות, חלומות ומחשבות. כאשר אנחנו הופכים את החלומות האלה למציאות, אנחנו מגשימים אותם. המילה הזו נראית קצת מוזרה. הרי זה אינו קשור לגֶשֶׁם שיורד בחורף, ובאמת אין קשר בין גשם במשמעות הזו לבין המילה 'הגשמה'.

גשם פירושו בעברית גוף, כלומר, משהו ממשי. בארמית המילה היא גשמא. מילה דומה קיימת בערבית: גִ'סְם פירושה גוף. על אדם שיש לו גוף גדול וכבד אומרים שהוא מגושם. גשמי, פירושו ממשי, משהו שקיים במציאות. בתקופת ימי הביניים עסקו הרבה בשאלות של הקשר בין המציאות לבין המחשבה או הרוח. הרמב"ם והמתרגמים הקדומים שלו השתמשו בספר "מורה נבוכים" במילה הגשמה. הרמב"ם השתמש במילה כשרצה לדבר על כך שמשהו רוחני מופיע במציאות, כלומר, הופך לגשמי.

זהות

זהות היא מילה חדשה. יש לה כמה משמעויות, והקשר ביניהן אינו מובן מאליו. ראשית, זהות היא יחס של דמיון מוחלט בין שני דברים, יצורים, מספרים או כל דבר אחר. תאומים הדומים זה לזה לגמרי הם תאומים זהים, ובמתמטיקה יש מצבים של זהות בין שני חלקים של משוואה.

זהות היא גם הגדרה שאדם מגדיר את עצמו, בעיני עצמו או בעיני הסביבה שלו. כששואלים אדם מי הוא, הוא יכול לענות, למשל, שהוא יהודי או ערבי, שהוא גבר או אשה, שהוא משורר או פועל בניין. כל אחת מהתשובות האלה היא חלק מן הזהות של אדם.

את המילה זהות חידש אליעזר בן יהודה. הוא אהב את המילים שחודשו בימי הביניים. אז לקחו מילה פשוטה כמו מה או 'איך', ויצרו ממנה מילים כמו מהות או 'איכות'. בן יהודה לקח את המילה הפשוטה זה, שמצביעה על אנשים או על חפצים, והוסיף לה את האותיות –וּת. כאילו כאשר אנו קובעים זהות של משהו אנחנו אומרים: זהו הדבר. במילון הגדול שלו הוא מגדיר את המילה זהות כך: "סגולת דבר שיאמרו עליו, זהו בעצמו, שהוא שווה לדבר השני שוויון גמור ומוחלט". כשחידש את המילה הוא הושפע גם מהמילה הערבית הֻוִויָּה שפירושה זהות, שנוצרה מן
המילה הֻוַ, שפירושה הוא.

אמונה

אמונה היא מילה המבטאת ביטחון מלא בכך שמשהו הוא קיים ואמיתי. אמונה באלוהים היא ביטחון מלא בכך שאלוהים קיים. אמונה באדם היא ביטחון בכך שבני האדם טובים ואפשר לסמוך עליהם. המילה אמונה מופיעה בתנ"ך כמה עשרות פעמים, והיא מתייחסת בדרך כלל לביטחון של האדם באלוהים. בספר תהילים כתוב: "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" (קיט 30). לעומת זאת בתלמוד כתוב: "אין אמונה בעובד כוכבים" (חולין קלג), כלומר, אף פעם אל תסמוך על אדם שאינו מאמין באלוהים.

השורש של המילה אמונה הוא אמ"ן. זהו אחד השורשים המעניינים ביותר בעברית. אפשר למצוא בו מילים חשובות רבות. למשל: נאמנות, אמינות, מאמן, אומנת, אמנות, אֵמון, ואפילו אמנם. גם המילה אמת קשורה לשורש הזה, כי לפי המחקר המקור של המילה אמת הוא 'אמנת'. מה המשותף למילים האלה, שמאפשר לנו לומר שמדובר באותו שורש? משותפת להם תחושת הביטחון שדבר מה הוא אמיתי, שאפשר לסמוך עליו. זה ברור כשאנו מדברים על מילים כמו אמת או נאמנות. אדם נאמן הוא אדם שאנחנו בוטחים בו וסומכים עליו. אמנות היא "הדרך הנכונה והטובה ביותר לעשות דבר מה". המילה אמנם פירושה "זה באמת כך, אפשר לסמוך על זה".

בכורה

הילד הראשון שנולד למשפחה הוא הבן הבכור, או הבת הבכורה. לבן הבכור יש מעמד מיוחד ולפעמים גם זכויות מיוחדות, ובעבר הוא נחשב היורש של רכוש המשפחה או של התפקיד החשוב במשפחה. הסיפור המפורסם ביותר העוסק בבכורה הוא סיפורי יעקב ועשו. שניהם היו תאומים, אך כיוון שעשיו יצא לאור העולם לפני יעקב הוא זכה בבכורה, ורק תחבולה של יעקב גרמה לו לוותר עליה. לכן אנחנו אומרים שעשיו "מכר את הבכורה בנזיד עדשים".

השורש בכ"ר מופיע בשפות רבות הקרובות לעברית, השפות השמיות. פירושו להגיע ראשון, או להגיע מוקדם. יש גם השערה שהמילה בוקר באה מאותו שורש, שהרי הבוקר הוא החלק המוקדם של היום. יש עוד דברים בשורש הזה הנקראים כך כי הם מגיעים ראשונים. למשל, לפירות הראשונים אנו קוראים בַכּוּרוֹת, ובספר ישעיהו נזכרת 'בכורה בטרם קיץ' (כח 4), כלומר, תאנה שרק עכשיו הבשילה, לפני קטיף התאנים הנקרא 'קיץ'. חג הביכורים הוא החג שבו מביאים את הפירות הראשונים וחוגגים את העונה החדשה של הפרי. כשאדם מפרסם ספר ראשון אנו קוראים לו ספר ביכורים. טיסת בכורה היא הטיסה הראשונה של טייס או של מטוס חדש. האדם החשוב ביותר בארגון הוא בכיר. נאום בכורה הוא הנאום הראשון של אדם חשוב בתפקיד שאליו נכנס.

גאון

כשאנו אומרים על מישהו שהוא 'גאון', אנו מתכוונים לומר שהוא מוכשר מאוד ויודע דברים רבים בתחום מסוים, למשל, מתמטיקה, או קולנוע. אבל למילה גאון פירושים נוספים, והסיפור שלה ארוך ומעניין.

המילה גאון היא מן השורש גא"ה. יש בשורש הזה מילים שונות כמו 'גאווה', 'גאות' ועוד. מה שמשותף למילים האלה הוא שהן קשורות בגובה. כאשר יש 'גאות' המים גבוהים, ו'גאווה' היא תחושה של אדם שהוא גבוה יותר מאחרים. גאון בתנ"ך פירושו המקום הגבוה. למשל, גאון הירדן הוא המקום הגבוה של נהר הירדן, ההולך ויורד אל העמקים והבקעה. בתנ"ך 'גאון' פירושה גם הרגשה של גובה וחשיבות.

גם על בני אדם נאמר שהם גאונים, כלומר, החשובים והגבוהים ביותר. בתנ"ך מוזכרים גאון יעקב ו'גאון ישראל'. לפני יותר מאלף שנה נהגו לקרוא למנהיגים הרוחניים של העם שישב בבבל גאונים.

מדוע אנו אומרים על אדם מוכשר מאוד שהוא 'גאון'? גם מפני שהוא בתחום שלו גבוה מעל האחרים, אבל יש לכך עוד הסבר. באנגלית ובשפות אחרות יש מילה דומה למילה גאון, genius, שפירושה אדם מוכשר מאוד. יש לא מעט מילים בעברית שקיבלו משמעות חדשה מפני שהן דומות למילה לועזית באותה משמעות. כאשר מישהו אומר דבר מה חכם אנו אומרים שזה היה 'גאוני'.

פורסם במהות החיים

ספריית הקורא העברי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.