ספר שמציג עלילה עכשווית לחלוטין, אך כזו שמציגה את עקרונות הרומנים למשרתות מהמאה ה-19, כשהשליטה של לינור ברזי השפה העברית הופכת עלילה דלה לקריאה קולחת ומענגת • ביקורת ספר
(ניתן להשיג את הספר בספריית "הקורא העברי")
אחרי בצורת של שנים, בהם זכינו לקרוא את ספריה המתורגמים בדייקנות, עירית לינור מפרסמת ספר חדש. עלילתו ישראלית להפליא ומתכתבת עם המסלול הקלאסי של ילדות בורגנית בתל אביב, בגרות, גיוס לצבא, אוניברסיטה, חתונה, וניהול חיי זוגיות מתוחזקים אך משמימים כולל רומן מהצד להשלמת הריגוש. העלילה מסופרת מפיה של הגיבורה שלמעשה משתפת אותנו באירועים וגם בסודותיה שלה ומחשבותיה ביחס אליהם, והופכת אותנו הקוראים לשותפי סוד.
התימה העומדת במרכז עלילתו של הספר מתארת את הילדה קרוכמל, נטולת השם הפרטי, ולאחר נישואיה גברת ורבורג, ככזו שחייה משתקפים באופן שבו ממלאים הגברים הסובבים אותה תפקיד בהם. ראשית יחסיה המורכבים עם אביה, ולאחר מכן עם אחיה עמוס שמהווה 'תחליף אב' בשנות ילדותה ולאחר מכן בבגרותה מרבה לבקר את מעשיה אך מקפיד לשמש משענת תומכת לכל מעשיה.בפן הרומנטי יחסיה עם גברים מהווים שיקוף, לא מוצלח במיוחד יש לציין, ליחסיה הילדיים עם אביה.
בבגרותה ניר השרמנטי מקיים איתה יחסים המבוססים בעיקרם על משיכה מינית המסתיימת בהריון לא רצוי ובפרידה, ולאחר מכן הלל שמקיים איתה יחסים מורכבים שאינם מבוססים על נאמנות ושלמות אלא על חירות מינית מוחלטת וניצול הדדי של מערכת היחסים ביניהם, כל אחד לתועלתו האישית. הדמויות הנשיות שקיימות בספר אינן נותנות ייצוג מחמיא למגזר הנשי: הן מניפולטיביות, נצלניות ובעיקר חוסות בצילו של בן הזוג-המפרנס ובעל הדעה. הדמות הנשית הטובה והמעניקה שמורה לאם המשפחה אשר מוצאת את מותה בתאונת דרכים מסתורית, לאחר שנים של חיים אומללים בצילו של ראש המשפחה, ולמעשה מהווה איזו 'דמות אם' ערטילאית וטובה באופן על אנושי כנחמה ומקור לגעגוע לאורך כל שנות התבגרותה הקשות.
הספר מציג עלילה עכשווית לחלוטין, אך כזו שמציגה את עקרונות הרומנים למשרתות מהמאה ה-19, בו חייה של אישה אינם עומדים בפני עצמם אלא תמיד תלויים וסובבים גבר או מספר גברים בחייה, חיזוק להנחת היסוד הזו מתקבל מהיעדרו של שמה הפרטי של הגיבורה. לאורך כל הספר שמה הפרטי אינו ידוע והיא מזוהה עם שם משפחתו של אביה בילדותה, ולאחר נישואיה כגברת ורבורג.
האמירה הזו של לינור מעניינת משום שהיא מציגה מערכת משפחתית לכאורה מושלמת שמתגלה כסבוכה ורבת יצרים, ואולי זה המסר העיקרי העולה ממנו, שכל המשפחות אכן נראות מושלמות, אך כל משפחה הינה יחידה אורגנית סבוכה ואין שום משמעות לרושם החיצוני הזה. לינור מעמידה כאן למבחן מונחים שהיו נדמים לנו מוחלטים כמו משפחה, אהבה, אושר ונאמנות.
עלילתו של הספר סווגה כרומן רומנטי מהסוג שתמיד כה נוח להשמיץ כספרות זולה ולא איכותית, כאן צוחקת לינור על ההנחה הזו ומוכיחה בדיוק את ההיפך- הרומנים האלה הצליחו ויצליחו תמיד, כי זה מה שמעניין, סוחף ומצחיק ומספק את הצורך שלנו בשיקוף חיים של אחרים.
לסיכום – ספר נהדר, כתוב נהדר ,עם עלילה קולחת. ולא פחות חשוב, אחרי שנים של עבודת תרגום מדוקדקת לינור שולטת ברזי השפה העברית באופן מעורר הערצה, כך שעלילת הספר הדלה מתוארת בעושר מילולי מיוחד מה שהופך את הקריאה בו למענגת אף יותר. ושוב מדגיש את הפער בין המעטפת המוצלחת לתוכן הפחות מוצלח לעיתים.
פורסם בנענע10.