בהומור ובדמע, בחן רב ובעט קל ורהוט, מגולל דודו דותן את סיפור ילדותו, סיפור עצוב ואופטימי על משפחה במצוקה
גדולה, המסופר ממרחק השנים מפי הילד, שהיה לשחקן-בדרן מצליח.

במהלך שנת 2002 פעלה משפחתו של הבדרן והשחקן המנוח דודו דותן להנצחת זכרו. דותן, יו"ר אמ"י לשעבר, נפטר
ב-7 בספטמבר 2001 מדום לב במהלך חופשה בטורקיה עם חברים.
תועלה מחדש על במת תיאטרון הבימה בתל-אביב הצגת היחיד "שד קטן", המספרת את סיפור חייו של דותן.
ההפקה המקורית של ההצגה, המבוססת על הספר שכתב, היתה מונולוג של דותן שזכה להצלחה רבה. כעת, לאחר מותו, ועל-פי בקשת המשפחה, יגלם את דמותו של דודו דותן השחקן רמי דנון, שעיבד את הספר המקורי למחזה וביים את ההצגה.
ההצגה מתארת בהרבה מאד רגש, דמעות והומור את סיפור חייו האמיתי של דודו כילד במשפחה שידעה אלימות, רעב ונידוי. זהו סיפור של התמודדות וניצחון למרות הכל, הצגה על איש שנאחז בחיים ולא ויתר. "הרעיון להעלאה מחודשת של ההצגה היה של כל המשפחה", מספרת מירי, אלמנתו של דודו, "במהלך כל השנה אנחנו חושבים על דרכים להנציח את זכרו. עשינו אירוע הצדעה גדול בהיכל התרבות בתל-אביב ואנחנו חושבים על הקמת בית ספר למשחק על שמו בחיפה. אבל הכי נכון לדעתנו זה לספר את הסיפור שלו, זו גם היתה דרכו להגיע לכמה שיותר נערים ובני נוער עם הסיפור שלו, של ילד שהגיע ממקומות בלתי אפשריים, ועשה משהו חיובי עם החיים שלו. בסוף ההצגה יהיה סרטון שיספר על דודו. זו ההנצחה הכי נכונה לדעתנו, זה מה שדוד היה רוצה. בכלל, אנחנו משתדלים לעשות את כל מה שדודו רצה ולא הספיק".
הבחירה ברמי דנון לתפקיד דודו היתה טבעית לדבריה. "רמי מחובר בכל נימיו להצגה, הוא עיבד את הספר וביים את ההצגה. לא חשבתי שאפשר לתת את 'שד קטן' לשחקן שרק ידבר את הטקסט. הייתי חייבת מישהו שיהיה מחובר למילים של דודו. את רמי אני רואה בחזרות עומד ובוכה מהטקסט, מהחיבור לדודו. אני נמצאת בכל החזרות ומדי פעם אני חושבת, דודו צריך להכנס עכשיו. צריך גם כשרון וגם רגש בשביל להעביר את הסיפור, ומה יותר חשוב מלספר את הסיפור שלו?".

ביקורות
"הצגה מצמררת, צובטת בלב – לא להחמיץ"! (ידיעות אחרונות)
"הצגה אנושית מאד! הכנות היא שם המשחק" (מעריב)
"שעה ורבע של התרגשות! דודו דותן אמן במה מיומן. כשדותן לוקח אותנו לביעור השד הפרטי שלו, אנחנו הופכים שותפים למסע, ובהכרח צפים ועולים להם השדים הקטנים שבכל אחד מאתנו. בכיתי במהלך הערב וגם ממרחק של יומיים אני מתרגש" (העיר)