"דבלין היא מקום קטן ולח מעבר לים האירי, מקום שבו האנשים שותים המון ואף פעם לא מפסיקים לדבר. כלכלה גואה, אוכלוסייה עצומה של צעירים… המקום בשל לירחון חדש ותוסס לנשים. ואנחנו רוצים שאת תקימי אותו, ליסה…"

עורכת ירחון נשים יוקרתי בלונדון ליסה אדוארדס, נוצצת וקשה כסוכרייה, חושבת שחייה הגיעו לקצם כאשר מתברר לה שעבודתה החדשה ה"נפלאה" היא הקמת ירחון בשם "קולין", באירלנד. אלמלא נוכחותו הנאה של הבוס החדש שלה, ג'ק דיוויין המרושל והנתון למצבי – רוח, היתה ודאי סבה על עקביה המעוצבים, וחוזרת במטוס הראשון. אבל היא ליסה. היא לא מסוגלת להיכשל. גם אם הפעם היתה רוצה בכך.
לאשלינג קנדי, עורכת המשנה של "קולין", יש בעיות משלה. היא דאגנית עטורת פרסים ומודעת מאז ומתמיד לעובדה שמשהו לא לגמרי תקין בעולמה. לא רק משום שאין לה מותניים, או חבר, ולא רק משום שהיא קונה יותר מדי תיקי יד. אלא משום שבתוך – תוכה משהו חסר, כמו הנקודה הזעירה כמדקרת סיכה הנשארת בשחור המרקע כאשר מכבים את הטלוויזיה לשנת הלילה. האדם שהיא הכי מקנאה בו בעולם הוא חברתה הוותיקה קלודה קלי, ויש לה סיבה טובה לכך.
קלודה, הנסיכה, תמיד קיבלה מהחיים מה שרצתה (ומדוע לא, כשאת הילדה הכי יפה בכיתה?). היא חיה את החלום המשפחתי בטירה מעוצבת, נשואה לנסיך שלה, עם שני ילדים חמודים. אז למה לאחרונה מתחשק לה, יותר מפעם אחת, לנשק צפרדע? או, למען האמת, לשכב עם צפרדע.