מקום טוב ללילה הוא קובץ של שבעה סיפורים הבוחנים את הקשר בין התרחשות אנושיות, דרמה, יצרים ומערכות יחסים לבין המקום שמשמש להם מסגרת פיזית ומחשבתית. שישה מן הסיפורים קרויים על שם מקום מוגדר, והסיפור, המבנה שלו והסוגיה שהוא עוסק בה משקפים את אופי המקום כפי שנקבע בתודעה או בתרבות. הסיפור השביעי, סיומו המרהיב של הקובץ, המסתמן כבר בסיפורים האחרים, מתרחש בשום מקום, ולנפשות הפועלות בו ניתנה הזכות, או שמא הוטל עליהן העונש המחריד, לברוא את צלמן מחדש.
מערכת הקשרים המסועפת בין מקום לסיפור, בין אדם להגדרותיו, מאפשרת לסביון ליברכט לבחון ברגישות ולעומק סוגיות מטרידות: מקומם של חריגים בחברה הרואה עצמה חברה אידיאלית, עוצמתו המשתקת של העבר ויכולתו להטיל צל על ההווה, זהות מינית, כוחו של סיפור להעניק לאדם אחיזה במציאות, הדפוס האלים שהאסון טובע בנפשו של המקום ושל בני המקום שבו התרחש; אולם הקובץ כולו – האופן שבו ששת הסיפורים מוליכים אל הסיפור האחרון, הרגישות, דקות האבחנה והיופי שבהם הוא כתוב – מאפשר לליברכט יותר מזה. הוא מאפשר לה לשרטט בכוח בלתי רגיל את הרגעים שבהם בני אדם מגלים שהמקום שבו דימו למצוא את החסד, הנחמה ותחושת הבית הוא רק הד של מקום אחר.

ספריה הקודמים והאהובים של סביון ליברכט – "תפוחים מן המדבר", "סוסים על כביש גהה", "סינית אני מדברת אליך", "צריך סוף לסיפור אהבה", "איש ואישה ואיש", "נשים מתוך קטלוג" – הקנו לה בצדק מקום של כבוד בקרב הסופרים המוערכים ביותר בארץ וזכו לכל שבח של המבקרים ברחבי העולם.