הספר הוא ספר זכרונות משולב בחומרים ארכיוניים וקטעי ספרות ושירה. הוא מסופר מנקודת מבט של בת הקיבוץ, ילידת 1960. הספר כתוב בגוף ראשון רבים ("אנחנו") כדי להמחיש את האופי המיוחד של ילדי החינוך המשותף וסיפור הלינה המשותפת בשנות השישים של המאה העשרים.
בספר שזורים מידע היסטורי ואירועים שהתרחשו במציאות בישראל: ליל הגשרים, שיירת יחיעם ומלחמת העצמאות. בספר מתואר גם מבצר יחיעם הסמוך לקיבוץ והתפתחות הנוף הסובב אותו במהלך השנים מאז הקמת הקיבוץ.
בספר מוזכרים מונחים וטקסים שהיו נהוגים בכל קיבוצי הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר בחיי היומיום: שישה פרחים ביום השואה לזכר ששת המיליונים שנרצחו בשואה, מפעלי אירוח, הקרנת סרטים של 16-מ"מ ממחלקת הקולנוע של ההסתדרות, הדירה בתל אביב, מפקד אש, שיטת הנושאים, המועדון לחבר, חדר האוכל, שומרי לילה, מטפלת, משק ילדים, מנוחת צהרים, מוסד חינוכי, שלה"ב, קן השומר הצעיר, גבעת חביבה, י"ג ועוד.
הספר מזכיר בשמותיהם חברים ובנים מקיבוץ יחיעם וכן מקומות ואנשים הנוגעים לזיכרונות הקולקטיביים של בני ובנות כל הקיבוצים של הקיבוץ הארצי.
הספר התמודד ב"רשימה הארוכה" של פרס ספיר לשנת 2011 הכוללת 12 ספרים, אך לא נבחר להתמודד בשלב הסופי.
What others are saying
There are no contributions yet.