צרויה שלו מספרת על הספר "עצירה קצרה בדרך מאושוויץ" של יורן רוזנברג
"'עצירה קצרה בדרך מאושוויץ הוא ללא ספק אחד הספרים הכי עצובים והכי חשובים שקראתי בחיי. ספר היזכרות, המחלחל לשכבות העמוקות של הנפש. המחבר, יורן רוזנברג, בן להורים ניצולי מחנות ריכוז, שעקרו בתום המלחמה לעיירה קטנה בשוודיה, מנסה לשחזר את קורותיו של אביו, ועובר בעקבותיו תחנה אחר תחנה במסעו אל הזוועה וממנה אל הישועה, לכאורה. כוחה של העלילה, שאותה הוא מגולל ברגישות ובאיפוק, הוא יותר בנסתר מאשר בנגלה. הקורא חש בצל המרחף, ברוחות הרעות, ברעידות האדמה, לא בתוקף הזוועות המפורשות אלא בעזרת הדיבור העקיף, העדין, בכוח התחבולה הספרותית. בכוח האהבה של בן לאביו שאבד לו בטרם עת, שהצליח לשרוד את אושוויץ אך לא את חיי השגרה שאחרי אושוויץ".
יורן רוזנברג על ספרו – עצירה קצרה בדרך מאושוויץ
