הספר "תיק נעדר" של דרור משעני, על חוקר מחולון שמנהל חקירה ראשונה, הוא סיפור מתח
מצוין שמתרחש במקום שבו גרים כולם
(ניתן להשיג את הספר בספריית הקורא העברי)
לא מעט רומנים בלשיים נופלים בשלב התעלומה (לא מותחת, מנוחשת מוקדם מדי וכו'), ובין אלה שמצליחים בשלב התעלומה, נכשלים לא מעט בשלב הפתרון (דחוק, מופרך וכיו"ב). "תיק נעדר" של דרור משעני צולח במיומנות את שני השלבים: זה ספר מותח עם פתרון מפתיע ומשכנע, ולמרות חולשותיו בתחומים אחרים, ניכרת שליטתו של משעני במדיום הבלשי, הכוללת למשל שתילת רמזים ויצירת מסיחים במינון ובזמן הנכון.
דרור משעני כתב ספר מצוין.
זהו מקרה נדיר בספרות המקור: ספר מתח בנוי כהלכה, מנומק ומבוסס בכל תפנית, ספרות עשויה למשעי גם מחוץ לקטגוריית הז'אנר, סיפור הנטוע בהוויה הישראלית בלי להיות מובן מאליו, טעון באמת פסיכולוגית שמוטמעת היטב בסיפור, נקי מכל עודפי תיאור או דימויים. הכול פה במידה הנכונה ובמקום הנכון, ומותח, מה זה מותח.
התחושה שאפשר לסמוך על הסופר גם בעמוד הבא אינה מזדמנת לעתים תכופות, במיוחד לא בספרי מקור. ופתאום – ספר עברי מוצק, בעל נוכחות ממשית, כל בורג במבנה שלו מהודק. הנה סופר עברי שלא מזלזל באמון הקורא. ניכר שמשעני השקיע מחשבה מוקפדת בכתיבתו וכששלח את גיבורו אל רחובות חולון, צייד אותו בכל הדרוש לחוקר בסדרה בלשית, כולל הפואטיקה הנסתרת בכיסיו.
הסופר יצר גיבור שמלכתחילה קשה לתארו אך הקורא מתחבר בטבעיות אל אישיותו המעוכה. הבלש אברהם אברהם, שם אפור כבעליו, מצטרף בלי מבוכה לחבורה מכובדת. מרלו, פוארו, קולומבו. גם הוא מוזנח בהופעתו, מעשן כפייתי, נראה פזור דעת ואינו מצטיין בגינוני העולם הגדול אך הוא שונה מהקולגות מחו"ל כי הוא ישראלי. הוא נטול ברק, לא שנון, באמת איטי בתגובותיו, כמעט אדם סתמי. ההיכרות האינטימית איתו תדרוש סבלנות.
החוקר של משעני מתואר במחשבותיו ופחות בסממנים חיצוניים. הוא מופנם ועצור, רווק בסוף שנות ה-30 לחייו , מנהל חיים ריקים כדירתו. הוא מקיים קשר מצומצם עם הוריו המתגוררים בסמוך, רוחש הערכה למפקדת ואינו מעז להתאהב בה, ומאוים על ידי כל מאצ'ו שחצן שחודר לעולמו הצר. האוויר סביבו מלא מועקה ורפיון נפש. דומה שדעתו מוסחת, כאילו התמקד תמיד בכאב פנימי. עם זאת, הוא מיטיב לראות טעויות של אחרים במסגרת תחביבו: איתור טעויות של בלשים בסדרות טלוויזיוניות.
בחקירה שלפנינו הוא מחפש נער שהמידע עליו אפסי. החרדה לגורל הנעדר, שנודע
כמופנם ועצור כמותו, ממלאת את ימיו ולילותיו של אברהם. החקירה עלולה להילקח ממנו ולמשעני יש דרכים סובטיליות להמחשת המתח שבו הוא נתון.
הסופר נכנס ברגל בוטחת לחדר המדרגות בדירת שיכון חולוני, כמו גם למרקמים משפחתיים שבירים. השגור והמשמים הופך אצלו לספציפי ומעניין. בחירתו בחולון כזירת ההתרחשות היא מעשה אמנותי נכון ואמיץ. חולון היא ישראל, יותר מתל אביב וירושלים ואפילו יותר מדימונה. בהדהוד התודעה הקולקטיבית חולון היא המקום שבו גרים כולם, מקום חסר ייחוד שנכפה על החולות, ובכל זאת החיים רוחשים בו. הסופר הנוקב בשמות רחובות בחולון, כפי שסימנון נוקב בשמות רחובות בפריז, מכיר בזהות המקום החולוני מפני שהוא קיים.
האירוניה המעודנת תציב על המפה גיבור נוסף, שיצירתו הספרותית הראשונה היא מעשה פלילי. אותו צעיר, המתואר אף הוא מתודעתו המוגבלת, הינו הישג ספרותי כשלעצמו.
על העטיפה (עיצוב מעולה) כתוב "תיק נעדר, החקירה הראשונה". יהיו עוד. בעמוד האחרון כתוב: "המשך יבוא". ספר המתח הזה הרגיע אותי. יש עתיד.
פורסם במעריב
