העיתונאי תומס פרידמן על ההיפר גלובליזציה: "העולם שטוח; הוא אף פעם לא יחזור אחורה"

בעיר ההיי-טק ההודית בנגלור נפל לתומס פרידמן האסימון ■ ההודים מתחילים להחליף את האמריקאים כטלפנים, כמתכנתים, כמהנדסים – ובעצם, בכל מקום בו יש לעובד הודי יתרון יחסי על עובד אמריקאי ■ לטענתו, זוהי תופעה עולמית חדשה – היפר גלובליזציה
(ניתן להשיג את הספר בספריית הקורא העברי)

בעיר ההיי-טק ההודית בנגלור נפל לתומס פרידמן האסימון. ההודים מתחילים להחליף את האמריקאים כטלפנים, מתכנתים, מהנדסים ובעצם, בכל מקום בו יש לעובד הודי יתרון יחסי על עובד אמריקאי. זוהי תופעה עולמית חדשה הוא הבין, היפר גלובליזציה. "העולם שטוח", מרים פרידמן ידו אל הקהל בכנס ישראל , "והוא אף פעם לא יחזור אחורה".

הכירו את תומס פרידמן, אולי העיתונאי החשוב ביותר בעולם. פרידמן, שכותב את טור יחסי החוץ של הניו יורק טיימס, הצליח לצקת בתפקידו החשוב ממילא השפעה וכוח חסרי תקדים – בזכות היותו אדם אינטיליגנטי ביותר, מספר סיפורים בחסד, אך קודם כל יצרן דימויים שאין שני לו.
"היום הלכתי על הטיילת בתל אביב וראיתי בחורה עם קעקוע על המותן, מי היה מאמין אמרתי לעצמי, יהודי עם קעקוע. הרצל היה גאה בכם, ישראל הופכת מקונפליקט למדינה נורמלית", הוא מספר. העולם שטוח, הלקסוס ועץ הזית, החומה נפלה והחלונות נכנסו, הקעקוע של ישראל הנורמלית. פרידמן מתבל את טוריו, הרצאותיו וספריו במטבעות לשון כה חלקים, שהם חודרים אל תוך הכרתך ומתכנתים אותה מחדש.

המטרה המרכזית של הרצאתו של פרידמן במכון ראות היתה חידוד ושיוף הדימוי של העולם השטוח. זהו שם קוד פרידמני לעולם ההיפר תחרותי שנוצר בעקבות התמורות הפוליטיות של סיום המלחמה הקרה, ולקפיצות הדרך הטכנולוגיות של מהפכת המחשב האישי והאינטרנט.

בשביל לחדד את הבנת הקהל על הגלובליזציה, פרידמן מחלק אותה לכמה גרסאות – שלא במקרה, מנוקדות בזנבן באפס. נקודה זו משווה להן את הארומה הדיגיטלית של התקופה. בגרסה 1.0, מדינות הפכו את העולם למקום קטן יותר על ידי כיבוש העולם החדש וקולוניאליזם אירופי; בגרסה 2.0, אלו הן חברות עסקיות, שתאוות הבצע גורמת להן לחצות את העולם בחיפוש אחר כוח אדם ואחר משאבים זולים יותר; גרסה 3.0, אליבא פרידמן, היא הגרסה בה אנו חיים היום – לפיה, אנשים קיבלו לידיהם כוח שהופך אותם לסוכני ולמבשרי הגלובליזציה.

מה יצר את הכוח? נפילת חומת ברלין איפשרה לנו לחשוב על העולם כעל גלובלי. אחרי הנפילה התרחשו שורה של מהפכות טכנולוגיות, ששברו את החומות ואת חסמי הכניסה בין כל אחד מאיתנו, לבין חיבור דה פאקטו למציאות חיים גלובלית.

בקיצור נמרץ, מצביע הפובליציסט היהודי על ארבעה אמצעים שאיפשרו את הגלובליזציה: מהפכת המחשוב, שסייעה לנו להפוך את יצירותינו לדיגיטליות; הנפקת נטסקייפ, שסימלה את הנגשת האינטרנט לציבור הרחב; פרוטוקולי האינטרנט של סוף שנות ה-90', שהפכו את האינטרנט ממגדל בבל של מרחבים סגורים לעולם אחד; ולבסוף, הפאשלה העסקית של פריסת הכבלים האופטיים, שהפכה את האינטרנט מדרך עפר כפרית לרכבת מהירה, שהופכת את הרשת לנגישה מכל מקום ובמהירות האור.

אירועים ששיטחו את העולם
עשרת הגורמים שהביאו לדעת תומאס פרידמן להשטחת העולם:

נפילת חומת ברלין, 9 נוב` 1989: הביאה לשחרורם של כל העמים שהיו נתונים לשליטתה של האימפריה הסובייטית אשר העלימה את החלופות לכלכלת השוק החופשי. בתקופה זו התפתחו המחשבים האישיים, מכשירי הפקסימיליה, מערכות ההפעלה "חלונות", המודמים חוברו לרשת הטלפון ואנשים גילו שהם אוהבים להשתמש במחשב ושהוא תורם משמעותית לפריון העבודה.

הנפקת נטסקייפ, 9 אוג` 1995: אפשרה את המעבר מפלטפורמה המבוססת על מחשב אישי לפלטפורמה המבוססת על אינטרנט. כך החל שלב האינטרנט-הדואר האלקטרוני-הדפדפן שעסק ביכולת של המחשב האישי ליצור קשר עם כל מחשב אחר בעולם ועם כל אתר באינטרנט.

תוכנות זרימת עבודה: אפשר את המעבר מאינטרנט שרק מקשר בין אנשים, או בין אנשים ליישומים שלהם, לאינטרנט שמקשר בין תוכנות של אדם אחד לתוכנות של האחר. כך למשל, כל המחלקות של אותה חברה: מכירות, שיווק, ייצור, חשבונות ומצאי משתפות פעולה ביניהן וגם עם מחלקות בחברות אחרות. שיתוף הפעולה בין כל המערכות מייעל את העבודה והתפוקה משתפרת באופן משמעותי.

קוד פתוח, קהילות עצמאיות ושיתופיות: המאפשר יצירה של קהילות עצמאיות ושיתופיות ומספק כלים למיליוני אנשים בחינם, כמו למשל: הבלוגרים (בלוג) שיצרו ידע שיתופי מגוון הפתוח לחלוטין לכלל הציבור והוויקיפדיה שהיא אנציקלופדיה מקוונת ומשותפת לכול, שבה הגולשים עוקבים אחר השינויים המוכנסים בערכים השונים, מוסיפים תוכן או משנים אותו מתוך מאמץ להגיע להסכמה.

מיקור חוץ – Outsourcing: פותח את הדלת לעידן חדש של יצירה ושיתוף פעולה אופקי: כל משימה שניתן לבצעה באופן דיגיטלי יכולה להישלח לקצווי תבל, שם נותני השירותים הזולים, החכמים והיעילים ביותר יבצעו את המשימה. כך למשל, תיקון באג 2000 בוצע על ידי המוחות ההודים המבריקים, לא רק בשל המחיר הזול, אלא בשל איכות הביצועים וכוח העבודה הרב.

העברת משרות: הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי נתנה דחיפה עצומה לסוג נוסף של שיתוף פעולה- העברת משרות ומפעלי ייצור לסין. לא רק העברה של משימה ממוקדת לחברה אחרת, אלא העברה של מפעל ייצור שלם מארצות הברית לסין ושילובו בשרשרת האספקה הגלובלית של החברה.

שרשרת אספקה: המאלצות חברות שונות העוסקות בשלבים שונים של התהליך התעשייתי לאמץ סטנדרטים משותפים ובכך לתרום לשיפור שיתוף הפעולה הגלובלי. כך למשל, חברת "וולמארט" האמריקאית השתמשה בתשתית טכנולוגיית המידע ליצירת תרבות של חיסכון ומחירים זולים באמצעות קנייה ישירה מהיצרנים, שיפור מערכת ההפצה וקשר הדוק עם הלקוחות.

מיקור פנים: כדוגמת חברת המשלוחים יו-פי-אס, שלא רק ממלאת הזמנות דרך האינטרנט כחברת השילוח ומביאה את המוצרים לדלת הלקוח, אלא גם מבצעת משימות נוספות הקשורות במוצרים שאותם היא שולחת, כמו אריזת המוצרים ותיקון המוצרים.

יידוע עצמי – מנועי חיפוש: המאפשרים לכולם גישה לכלל הידע העולמי בכל שפה שהיא. החיפוש אחר מידע באמצעות מנוע החיפוש של גוגל מאפשר לכל אדם המשתמש במחשב למצוא כל פיסת מידע, ללא קשר למעמדו או להשכלתו.

הסטרואידים – דיגיטלי, סלולרי, וירטואלי ופרסונלי: כמו למשל: שיחות ועידה בווידאו, מחשבים נישאים קטנים, טלפונים סלולריים ומחשבי כף יד. והדובדבן שבקצפת, שמאפשר לנו להיות ניידים יותר – האלחוט – שבזכותו אנו יכולים לשלוח מידע לכל מקום ולאסוף מידע מכל מקום במהירות שלא הייתה כמותה.

פרידמן מרבה לכתוב בשבחי מערכת ההפעלה "חלונות" ותרומתה לסטנדרטיזציה ולשיטוח העולם אך לא מונה אותה כתורם בפני עצמו.

לפי פרידמן, "השתטחות" העולם קשורה לפריצות דרך טכנולוגיות, בעיקר בתחום אמצעי התקשורת האלקטרונית, שתשתיותיהן הונחו במדינות רבות מסביב לגלובוס והביאו לצמצום המרחקים והפערים ביניהן. בעולם השטוח של פרידמן חברות ענק בינלאומיות מחזיקות רשתות אספקה חובקות עולם, רופאים הודים מנתחים צילומי רנטגן של חולים בארצות הברית ומנהלי חשבונות סינים והודיים מכינים להם את דוחות המס. פרידמן מביא בספרו אינספור דוגמאות.

לאחר שפרידמן מגדיר את העולם הגלובלי, הוא פונה לקהל במסר שהופך את ההרצאה מסקירה מקרו כלכלית להרצאה אישית, שפונה אל כל אחד ואחד מהאנשים בקהל. "התחרות הגדולה ביותר כבר אינה קיימת בין מדינה למדינה, בין חברה לחברה ואפילו לא בין אדם לחברו", אומר פרידמן, "בעולם מהיר בו יש לנו כל כך הרבה הזדמנויות ליצור, התחרות האמיתית של כל אחד מאיתנו היא בינו לבין דמיונו".

פורסם בדהמרקר