ביקורת ספר: אשמת הכוכבים / ג'ון גרין

אשמת הכוכבים

"אשמת הכוכבים", ספרו הרביעי של ג'ון גרין, רב מכר מצליח ביותר בארצות הברית שכבר תורגם לשפות רבות, אינו מסגיר, על כריכתו האחורית, במה בדיוק הוא עוסק. כתוב רק שמדובר ב"סיפור אהבה בלתי נשכח, מן הסוג ששובר את הלב ומרחיב אותו בעת ובעונה אחת", וכן ב"אהבה הניצתת בין שני גיבורים לא שגרתיים". כל זה נכון, אבל מה שנמנעים מלספר על גב הספר הוא שהגיבורים הלא שגרתיים האלה הם שני בני עשרה החולים בסרטן.
(ניתן להשיג את הספר בספריית הקורא העברי)

ההחלטה שלא לציין את הפרט הזה נובעת אולי מהרצון של גרין לספר מה שפחות על הספר (רצון שלא כובד כלל בוויקיפדיה, שם מפורטת עלילת הספר עד השורה האחרונה בו), וכן כנראה ההבנה של ההוצאה לאור בישראל שכתיבת הפרט הזה על הספר כמוה כהצבת תמרור "אין כניסה" עליו. די לראות מה עלה בגורלו של "לפני שאמות", ספרה המרגש, הסוחף והמשעשע של ג'ני דאונהם (כתר, מאנגלית: לינדה פניאס), על נערה החולה אף היא בסרטן, כדי לדעת שהקוראים עלולים להירתע גם מספר נהדר זה, שמעורר צוחק בקול וגם השתנקות מדמעות.

תוצאת תמונה עבור הספר אשמת הכוכבים לא בכל יום נתקלים בספר שקיבל כל כך הרבה שבחים מכמעט כל קורא, ועוד למחמאות בסדר גודל של "קרוב מאוד לגאוני" ממגזינים מכובדים דוגמת "טיים". ממבקרי ספרות, דרך סופרים ועד קוראים פשוטים, נראה שפשוט כולם אהבו את ספרו של ג'ון גרין.

החיבור שלי לספר דווקא לא התרחש כבר בעמוד הראשון, וגם לא בדיוק באלו שאחריו: למעשה, בתחילה לא ממש התרשמתי ממהלך העניינים, וגם לא מנקודת המבט שהיא בעצם השוס הגדול בספר – את הסיפור מגוללת בגוף ראשון הייזל, חולת סרטן ריאות בת שש עשרה. לקח לי זמן להתחבר לנקודת המבט (אני לא חסיד של נקודות מבט ילדותיות) ולהתרשם כראוי מההומור הגאוני ומההברקות המזדמנות של גרין.

הייזל המדוברת היא נערה צינית למדי שעיקר עיסוקה לשכב בחדרה ולקרוא שוב ושוב רומן בשם "מכאוב מלכותי". חייה מקבלים קצת צבע כשהיא מתאהבת בגאס, בחור עם סרטן ובלי רגל (אבל חתיך אש), וביניהם נרקמת מערכת יחסים שתגרום להרבה קוראים רגשניים להזיל דמעות. בהיותי קורא ציניקן מעט ואחד שלא מתרגש מסיפורי אהבה כאלה, נשארתי בזכות המשך העלילה שהובטח לי – "מכאוב מלכותי" נגמר באמצע משפט כבחירה אומנותית, אבל משאיר את הקורא עם הרבה שאלות ללא מענה; אבל הייזל וגאס נחושים לקבל תשובות, ואם זה דורש נסיעה להולנד, שם מתגורר המחבר – זה מה שיעשו.

אמנם הפן הספרותי הזה של העלילה לא ממש ממקום בחזית, אבל כמה פרקים הספיקו לי כדי לוותר על ההתרכזות בו ולשקוע לחייה של הייזל. בהיותי נער בעצמי אני מניח שזכיתי בעמדת יתרון, אבל גם מבוגרים ייכבשו בהומור הגדול שלה, בחוסר התקינות ובחוצפה. ודווקא חוסר הפחד שהספר מתאפיין בו הופך אותו לכזה להיט.

הבעיה היחידה בספר נעוצה לא בו עצמו, למרבה האירוניה, אלא ביחס של הקוראים אליו. למה לשווק אותו כשובר לב, כלא פשוט לקריאה וכמדבר על נושאים מפוצצים כמו "משמעות החיים"? נכון, הוא עוסק באהבה, הוא עוסק במוות, הוא עוסק בחיים. נכון, גיבוריו חולים בסרטן. אבל גרין עצמו ביקש שלא לחשוף את עניין הסרטן בתקציר הספר (בקשה שכובדה גם במהדורה הישראלית), כנראה כדי לא להרתיע קוראים, ובאופן מוצדק. הספר רגשני לפרקים, אבל לא רגשני כמו שעושים ממנו. הביקורות עליו הפליגו הרבה יותר מדי רחוק, וחבל. למה לא ליהנות פשוט מקומדיה היסטרית, נוגה למדי, שנונה ואמיצה? למה לנסות לשווק לנו גם חבילות טישו יחד עם העותק? כבר קרה שספרים הציפו את עיניי בדמעות, וכאן אפילו לא התקרבתי לזה. בני נוער חולי סרטן אומללים שמתאהבים, נו אז מה? למה הכול צריך להתרכז בצד הקיטשי של העניין, במיוחד כשהספר מתייחס אליו במתינות ראויה להערכה?

תוצאת תמונה עבור הספר אשמת הכוכבים

כמה נקודות טכניות לפני סיום: העטיפה הואן-גוכית בעיצובו של סטודיו עדה רוטנברג המצוין מוצלחת כרגיל, והתרגום של רנה ורבין יוצא מגדר הרגיל ומפגין הרבה כישרון. ולכל המשווים בינו לבין "לפני שאמות", עוד ספר על בת נוער צינית וחולת סרטן: "אשמת הכוכבים" טוב ממנו פי עשרה.

גרין הצהיר כי כותרת הספר לקוחה ממחזהו המפורסם של שייקספיר, "יוליוס קיסר" (מערכה 1, סצנה 2). האציל קסיוס אומר לברוטוס "האשמה, ברוטוס יקר, אינה בכוכבים אלא בנו אנו".

ב-1 בפברואר 2012, רכשה חברת פוקס המאה ה-20 את זכויות ההסרטה לספר.

הסרט יצא לאקרנים בישראל ב-12 ביוני 2014, ובארצות הברית ב-6 ביוני 2014.

הספר תורגם לעברית בשנת 2012 על ידי רנה ורבין ויצא בהוצאת הכורסא ונבחר לרשימת הספרים האהובים ב"מצעד הספרים הארצי" של נערי ישראל לשנת 2014 מטעם משרד החינוך והתאחדות המו"לים.

לסיום: ספר נפלא. הוא מצחיק להפליא, נוגה, מלא שנינויות, מפתיע ואמיץ. אישית העדפתי לסנן ממנו את מנת רגשנות היתר וליהנות מדרך הסיפור הנהדרת של גרין, אבל אם כקוראים אתם מחפשים את הפן הקורע-לב בספרות שלכם, גם זה נמצא פה. מקסים!

פורסם באנשי הספר

ספריית הקורא העברי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.